בדיון — הומצא בשביל הכיף
הגדר שאליה הולכות הכפפות האבודות
אף אחד לא התחיל את זה ואף אחד לא מנהל את זה, אבל כל כפפה שנופלת ברחוב פלו מגיעה בסוף לאותם עשרים מטרים של מעקה, ומחכה שיבואו לקחת אותה.
זה התחיל בכפפת כף קטנה אחת, אדומה. מישהו מצא אותה על המדרכה מחוץ למספר ארבע־עשרה ברחוב פלו ותקע אותה על אחד החודים של מעקה הברזל הישן, כדי שמי שהפיל אותה יראה אותה בגובה העיניים במקום למצוא אותה דרוסה בתוך שלולית. זה היה לפני כמה חורפים. אף אחד לא זוכר מי עשה את זה, ואף אחד לא זוכר אם מי שהכפפה האדומה הייתה שלו חזר אי פעם לקחת אותה.
עכשיו כל עשרים המטרים של המעקה עושים את אותה עבודה. כפפות מופיעות לאורך החלק העליון במשך הלילה, אחת על כל חוד, כפות הידיים פונות אל הרחוב, כמו קהל קטן מאוד וסבלני מאוד. יש כפפות צמר, כפפות עור, כפפת גולף בודדת, כפפת כף של ילד על חוט, ובמשך פברואר שלם אחד, זוג כפפות גינון ענקיות שאף אחד לא בא לקחת. בחודשים המתונים יש שלוש או ארבע. בעומק ינואר היו תשע־עשרה.
אף אחד לא מארגן את זה. אין שלט, אין ועד, אין לוח מודעות ואין קבוצת וואטסאפ. ובכל זאת, מישהו, ברור, עובר בקטע הרחוב הזה ומשגיח עליו. כפפות מיושרות. זוגות מתאחדים כשהחצאים שלהם מגיעים בהפרש של שבוע. כל מה שעמד בגשם שבועיים נעלם בשקט. הגבר בכובע המצחייה השטוח שנראה לעתים קרובות בודק את המעקה מתעקש שהוא רק מחפש את הכפפה שלו, ומתעקש על זה כבר שלוש שנים.
מה שהרחוב לא מצליח להסכים עליו הוא כמה כפפות נאספות בכלל. המשפחה ממספר ארבע־עשרה אומרת שכמעט אף אחת. האישה שמנהלת את המכולת בפינה אומרת שראתה שלושה אנשים לוקחים כפפה בחזרה, ושכל השלושה הסתכלו סביב בזהירות לפני כן, כאילו לקחת את הכפפה של עצמך זה משהו שעלולים לשפוט אותך עליו. ילדים, היא מוסיפה, פשוט חוטפים את שלהם, אומרים „מצאתי” ורצים.
הסיפור בדוי, אבל ההרגל שמאחוריו אמיתי ומוכר. בעיירות ובכפרים רבים, אנשים שמוצאים כפפה, כובע או צעצוע שאבדו מניחים אותם על חומה, תולים אותם על מעקה או מאזנים אותם על עמוד של גדר, במקום להשאיר אותם על הקרקע. זה חסד קטן ואנונימי: דרך לומר „מישהו אולי מחפש את זה”. אף אחד לא מבקש תודה, וברוב המקרים מי שמצאו לא יודעים אם החפץ מצא את דרכו הביתה.
אז בפעם הבאה שתראו כפפה בודדת על המדרכה בבוקר קר, אולי תעזרו לה קצת. הניחו אותה על המעקה או החומה הקרובים, במקום שקל לראות. זה עולה לכם רגע, וזה אולי יחסוך למישהו הליכה קרה הביתה. ואם אתם אלה שאיבדו כפפה, אולי כדאי לחזור על עקבותיכם. ייתכן שמחכה לכם קהל קטן וסבלני של כפפות, עם מקום אחד ששמור פנוי.